מה זה ספסטיות ואיך מזהים אותה

היד נסגרת לאגרוף בכל פעם שקמים מהכיסא, או שהרגל מתיישרת ונתקעת בדיוק כשמנסים להכניס אותה למכנסיים. משפחות מתארות את זה במילים שונות, ורק אחר כך שומעות מהרופא את המילה ספסטיות. במאמר הזה תמצאו מה עומד מאחורי המילה, איך מבדילים אותה מבעיות שנראות דומות ואיך בודקים אותה.

מה זה ספסטיות, במילים פשוטות?

רפלקסים רבים מתרחשים באמצעות מעגלים עצביים בחוט השדרה ומאפשרים לגוף להגיב במהירות לשינויים בסביבה, ללא צורך במעורבות המוח. רפלקס בסיסי אחד, רפלקס המתיחה, שומר על אורך השריר: כאשר השריר נמתח, הרפלקס מפעיל אותו ומכווץ אותו בחזרה. במצב רגיל המוח מווסת את הרפלקסים האלה כל הזמן, ולכן אפשר ליישר מרפק או לכופף ברך בלי שהשריר מתנגד. לאחר פגיעה במערכת העצבים המרכזית, הרפלקסים הופכים מעוררים יתר על המידה, ובעקבות זאת השרירים מופעלים באופן לא מבוקר ונוצרות תנועות לא רצויות.

אחרי פגיעה במוח או בחוט השדרה, הוויסות הזה נחלש. רפלקס המתיחה נעשה חזק מדי, והשריר מגיב למתיחה בהתכווצות מוגזמת. זוהי ספסטיות. הסימן המאפיין שלה הוא התלות במהירות: ככל שמזיזים את הגף מהר יותר, ההתנגדות גדולה יותר. בתנועה אשר מתבצעת בקצב איטי, ההתנגדות פחות תורגש.

ההגדרה הקלאסית מתארת בדיוק את זה, עלייה בטונוס השריר שתלויה במהירות התנועה. עם השנים הציעו חוקרים להרחיב את ההגדרה, כך שתכלול כל הפעלה לא רצונית ולא מבוקרת של שרירים שנובעת מהפגיעה העצבית. לכן גם עוויתות פתאומיות ומתמשכות הן חלק מההגדרה הרחבה של הספסטיות, וכך גם רעד קצבי בקרסול (קלונוס), ויד שמתכופפת מעצמה בזמן הליכה או מאמץ.

ספסטיות עשויה להשתנות במשך היום ולהתגבר בקור, בעייפות או במצבי מתח. גם עצירות, שלפוחית מלאה או זיהום יכולים להגביר אותה. החמרה פתאומית, לעומת זאת, שווה בדיקה, כי לפעמים היא הסימן הראשון לזיהום או לבעיה אחרת בגוף.

ספסטיות, חולשה, קונטרקטורה ונוקשות: מה ההבדל?

מבחוץ כל הארבעה נראים דומים: גף שלא זז כמו שצריך. אבל ההבחנה ביניהם קובעת את הטיפול, ולכן זה הדבר הראשון שבודקים.

אצל רוב האנשים עם ספסטיות יש גם חולשה, ולפעמים גם התחלה של התקצרות, וזה מסביר למה הרפיה של שריר ספסטי לא תמיד מחזירה תנועה. אם הבעיה העיקרית היא חולשה, השריר אמנם נעשה רפה יותר, אבל עדיין לא מקבל פקודה חזקה מספיק. ואם הרקמות כבר התקצרו, שום טיפול שמרפה את השריר לא יאריך אותן. על ההתקצרות הזו ועל הדרכים למנוע אותה, במאמר קונטרקטורה: למה המפרק מתקבע ואיך מונעים.

יכולות להיות סיבות מגוונות שבגינן הטיפול לא עזר, ואין זה אומר שטיפול נכון לא יעזור.

איך נראית ספסטיות ביום-יום?

ספסטיות לאחר שבץ מוחי מתאפיינת לעיתים קרובות בתבנית שבה הזרוע צמודה לגוף, המרפק כפוף, שורש כף היד כפוף והאצבעות קפוצות. ביום-יום, דווקא הדברים הקטנים מפריעים יותר מכול: להשחיל יד לשרוול, לנקות את כף היד, לגזור ציפורניים. פירוט לפי מפרק, ומה אפשר לעשות, נמצא במאמר על ספסטיות ביד.

ברגל, הקרסול נוטה לרדת ולהסתובב פנימה, הבהונות מתכופפות בתוך הנעל והברך יכולה להינעל ישרה או להישאר כפופה, ולכן בהליכה כף הרגל נתקעת ברצפה. ויש מי שאצלו הבעיה מתגלה דווקא בלילה, כשעוויתות ברגליים מעירות משינה. על כל אלה במאמר ספסטיות ברגליים.

מטופלים ומשפחות מתארים את זה בדרך כלל במילים פשוטות: קשה להניע את היד או את הרגל, או שהידיים או הרגליים קופצות.

איך מזהים ספסטיות בבדיקה?

אין בדיקת דם או צילום שמאבחנים ספסטיות. האבחנה נעשית בידיים: הבודק מזיז את הגף של המטופל כשהמטופל רגוע, פעם לאט ופעם מהר, ומרגיש כמה השריר מתנגד ובאיזה שלב של התנועה. בודקים גם רפלקסים ומחפשים קלונוס בקרסול, כלומר רעד קצבי שמופיע כשמותחים את השריר בבת אחת. לבסוף מסתכלים על הגף בפעולה: בקימה מכיסא, בהליכה, בניסיון לתפוס כוס.

הכלי הנפוץ לדירוג הוא סולם אשוורת׳ המתוקן (Modified Ashworth Scale), שבו הבודק מיישר או מכופף את המפרק ונותן ציון לפי כמה קשה להזיז אותו:

• 0אין עלייה במתח השריר.
• 1עלייה קלה בטונוס השרירים, המתבטאת במעין "תפיסה ושחרור" (catch and release), או בהתנגדות קטנה רק בסוף התנועה.
• 1+עלייה קלה בטונוס השרירים, המתבטאת ב"תפיסה" ואחריה התנגדות קלה לאורך פחות ממחצית התנועה.
• 2התנגדות ברורה לאורך רוב התנועה, אבל המפרק עדיין זז בלי קושי רב.
• 3קשה להזיז את המפרק.
• 4המפרק נוקשה ולא זז.

עם זאת, לסולם יש מגבלות: הוא מצלם רגע אחד, והציון יכול להשתנות לפי השעה, הטמפרטורה ומצב הרוח. הוא גם לא מבחין היטב בין התנגדות שנובעת מרפלקס מוגבר לבין רקמה שהתקצרה. לכן אצלנו הציון הוא נתון אחד מתוך כמה, ומה שקובע יותר הוא מה הספסטיות עושה לאדם: אם היא כואבת, אם היא מקשה על הלבשה או הליכה ואם היא מתחילה לקבע מפרק.

ב-IMSC ההערכה נעשית במפגש רב-צוותי של שעה לפחות, עם ד״ר צווקר, מרפאה בעיסוק ופיזיותרפיסט, וכל אחד מהם בודק צד אחר של אותה תמונה.

לשיחת היכרות

מה גורם לספסטיות?

ספסטיות נובעת מפגיעה במערכת העצבים המרכזית, כלומר במוח או בחוט השדרה, ולכן פגיעה בעצב היקפי, בשריר עצמו או במפרק לא גורמת לספסטיות. עם זאת, היא לא מופיעה אצל כל מי שנפגע: לפי סקירה עדכנית, היא מופיעה אצל כ-35% מהאנשים אחרי שבץ, כמחצית מהאנשים אחרי פגיעת ראש, כ-40% אחרי פגיעת חוט שדרה, 37%–78% מהאנשים עם טרשת נפוצה ויותר מ-90% מהאנשים עם שיתוק מוחין. אלה המצבים הנפוצים אצל מבוגרים:

אחרי אירוע מוחי (שבץ מוחי), הספסטיות מתפתחת בדרך כלל אחרי החולשה בפלג הגוף הפגוע, ולא מיד. היא יכולה להופיע כבר בימים הראשונים או רק אחרי כמה שבועות. לדוגמה: יד שהייתה רפה בהתחלה מתחילה להיסגר באופן בלתי נשלט.

אחרי פגיעת ראש, הספסטיות יכולה להופיע בצד אחד או בשני הצדדים, ולעיתים קרובות היא מגיעה יחד עם קשיי קשב וזיכרון, שמשפיעים גם על הדרך שבה מתרגלים.

אחרי פגיעת חוט שדרה, הספסטיות מופיעה בשרירים שמתחת לגובה הפגיעה, ולעיתים קרובות מלווה בעוויתות פתאומיות וחזקות ברגליים ובגו, לא פעם בשינוי מנח, למשל במעבר מישיבה לשכיבה במיטה.

בטרשת נפוצה, הספסטיות יכולה לבוא וללכת: היא מחמירה לפעמים בהתקפים, בחום או בזיהום, ומורגשת בעיקר ברגליים.

בשיתוק מוחין (CP) במבוגרים, הפגיעה במוח קרתה כשהמוח עוד התפתח, בהריון, סביב הלידה או בשנים הראשונות לחיים, והיא אינה מתקדמת. ההשפעה שלה על השרירים והמפרקים, לעומת זאת, ממשיכה להשתנות לאורך החיים הבוגרים.

האם תמיד צריך לטפל בספסטיות?

לא. ספסטיות היא ממצא בבדיקה, ולא בהכרח בעיה. למשל, אצל חלק מהאנשים עם רגליים חלשות, המתח בשרירים עוזר לרגל להישאר יציבה בעמידה, במעבר מהמיטה לכיסא או בכמה צעדים בבית. לכן, הורדה של המתח הזה בלי לבדוק מה הוא נותן עלולה לפגוע בתפקוד.

כדי לקבוע אם נכון לטפל, צריך הערכה תפקודית מקיפה של צוות רב-תחומי שכולל פיזיותרפיסט ומרפאה בעיסוק: צוות מיומן יידע לקבוע אם לטפל, ואיך.

מטפלים כשהספסטיות מפריעה לתפקוד כלשהו ומגדירים מראש את התועלת שרוצים להשיג בטיפול. למשל: פחות כאב, פחות עוויתות שמעירות בלילה, יד שקל יותר לנקות, קרסול שלא מכשיל בהליכה, או מפרק שלא ממשיך להתקבע. לכל מטרה כזו מתאים כלי אחר: תרגול והארכה (מתיחה) יומיומיים, סד, הזרקת בוטולינום טוקסין (המוכר בשם בוטוקס) לשרירים מסוימים, או תרופה שפועלת על כל הגוף כמו בקלופן. ברוב המקרים משלבים כמה מהם. סקירה של הדרכים שבהן אנחנו עובדים נמצאת בעמוד טיפול בספסטיות.

לפעמים התועלת פשוטה ומשמעותית מאוד. למשל, כשכף היד קפוצה, ללא יכולת פתיחה מינימלית של היד, יכול להיווצר בה פצע. אחרי הזרקה בבוטולינום טוקסין האצבעות יכולות להתיישר, וכך אפשר לאוורר את היד, לטפל בפצע ולגזור ציפורניים.

לאן פונים בישראל ומה מביאים?

ב-IMSC לא צריך הפניה, אבל כדאי להביא תיעוד רפואי: סיכומי אשפוז ושחרור, בדיקות הדמיה אם יש, רשימת תרופות עדכנית ודו״ח מסכם טיפול של פיזיותרפיסט/ית או ריפוי בעיסוק, אם יש. IMSC הוא שירות פרטי, וקיימת אפשרות להחזרים מביטוחים פרטיים, הן על התייעצות עם רופא והן על טיפולי שיקום. כדאי לבדוק את זה מול הפוליסה שלכם.

ההערכה וההזרקות נעשות במגדלי ב.ס.ר 2, דוד בן גוריון 1, בני ברק. ריפוי בעיסוק ופיזיותרפיה ניתנים גם במרכז הספורט של אוניברסיטת תל אביב.

מתי כדאי לפנות לבדיקה?

• היד או הרגל נעשות נוקשות יותר מחודש לחודש.
• קשה יותר להלביש, לרחוץ או לנקות את כף היד ואת בית השחי.
• כאב או עוויתות מפריעים לשינה או לתרגול בטיפולים.
• הקרסול או הבהונות מפריעים בהליכה, או שגרמו לנפילות.
• מפרק כבר לא מגיע לטווח שהגיע אליו קודם.
• הספסטיות החמירה פתאום, במיוחד עם חום, צריבה במתן שתן או פצע חדש, ובמקרה כזה פונים קודם לרופא המטפל כדי לשלול זיהום.

שאלות שחוזרות

מהי ספסטיות?

ספסטיות היא מתח שרירים מוגבר שנובע מפגיעה במערכת העצבים המרכזית, כמו אחרי אירוע מוחי (שבץ), פגיעת ראש, פגיעה בחוט השדרה, טרשת נפוצה או שיתוק מוחין.

ספסטיות ושיתוק זה אותו דבר?

לא. ספסטיות ושיתוק יכולים להופיע אחרי פגיעה במערכת העצבים המרכזית, אבל מדובר בבעיות שונות. בשיתוק או בחולשה, השריר לא מקבל פקודה חזקה מספיק. בספסטיות, השריר מתכווץ יותר מדי, בלי שביקשו ממנו. אצל רוב האנשים עם ספסטיות יש גם חולשה, ולכן בודקים כל אחת מהן בנפרד.

האם ספסטיות עוברת מעצמה?

בחודשים הראשונים אחרי הפגיעה היא יכולה להשתנות, אבל אצל רבים היא נשארת לאורך זמן. גם אז אפשר להפחית אותה ולשפר את מה שהיא מגבילה, גם שנים אחרי הפגיעה המוחית. כשכבר יש התקצרות קבועה, השיפור מוגבל יותר.

האם ספסטיות תמיד כואבת?

לא. יש מי שמרגיש אותה רק כמתח או ככבדות, ואצל אחרים עוויתות או התכווצות ממושכת כואבות מאוד. כאב הוא גם אחת הסיבות העיקריות להתחיל טיפול.

רוצים להבין מה קורה אצלכם?

במפגש ההערכה ב-IMSC בודקים יחד מה בגף הוא ספסטיות, מה חולשה ומה כבר התקצר, ומחליטים אם ובמה כדאי לטפל. אפשר להתחיל בשיחת היכרות, ונחזור אליכם בהקדם.

לשיחת היכרות

המידע כללי ואינו מחליף ייעוץ רפואי אישי. התאמת טיפול נעשית על ידי רופא מטפל.