ספסטיות ברגליים: הליכה, קרסול וכף רגל

נעל שנשחקת רק בצד אחד, בהונות שמתכופפות בתוך הגרב, רגל שנגררת יותר בסוף היום. משפחות רואות את הסימנים האלה הרבה לפני שמישהו אומר את המילים ספסטיות ברגליים. במאמר הזה תמצאו איך הספסטיות נראית בכל חלק של הרגל, מה היא עושה להליכה ולישיבה ומה אפשר לעשות.

ההסבר הכללי על ספסטיות, ואיך מבדילים אותה מחולשה, נמצא במאמר מה זה ספסטיות ואיך מזהים אותה.

איך נראית ספסטיות ברגליים?

המקום הנפוץ ביותר הוא הקרסול: שרירי השוק האחוריים והשריר שמסובב את כף הרגל פנימה מושכים יחד, וכף הרגל פונה מטה ופנימה. קוראים לזה כף רגל במנח אקווינווארוס. לכן בעמידה, העקב לא יורד עד הרצפה, והמשקל עובר לקדמת כף הרגל, עם לחץ על הבהונות.

הבהונות מתכופפות לעיתים קרובות ונלחצות לסוליה. בנעל זה גורם לכאבים בקצות הבהונות, ולפעמים מופיעות יבלות או פצעים. לעומת זאת, אצל אחרים דווקא הבוהן מתרוממת למעלה ומתחככת בחלק העליון של הנעל, וגם זה עלול לגרום לפצעים בבוהן.

הברך יכולה להתנהג בשתי דרכים הפוכות: אצל חלק מהאנשים השריר הקדמי של הירך ספסטי, והברך נשארת ישרה ולא מתכופפת כשמניפים את הרגל קדימה. אצל אחרים, בעיקר מי שיושב או שוכב הרבה, הברך נשארת כפופה. בירך, השרירים הפנימיים יכולים לקרב את הרגליים זו לזו עד שהברכיים נוגעות, וזה מפריע להלביש, לרחוץ ולטפל בהיגיינה אינטימית או בקטטר.

ויש קלונוס: רעד קצבי בכף הרגל שמופיע כשמותחים את השריר בבת אחת. זה מבהיל בפעם הראשונה, אבל בדרך כלל נרגע כשמורידים את הרגל או לוחצים בעדינות על הברך כלפי מטה.

איך ספסטיות ברגל משפיעה על ההליכה?

בזמן שהרגל עוברת קדימה, קרסול שיורד למטה גורם לבהונות להיתקע ברצפה. כדי לא למעוד, הגוף מפצה: מרימים את האגן בצד הפגוע, או מניפים את הרגל הצידה בחצי עיגול. זה עובד, אבל זה מעייף מאוד, ולכן ההליכה מתדרדרת בסוף היום.

כשהרגל נוחתת, היא נוגעת ברצפה עם הצד הקדמי במקום עם העקב. הקרסול יכול להתעקם פנימה, והעמידה על הרגל הזו פחות יציבה. כשהעקב לא מגיע לרצפה, יש גם מי שמפצה בנעילת הברך לאחור.

כל זה מעלה את הסיכון לנפילות. הרבה פעמים הבעיה לא נראית בבדיקה במרפאה, כשהמטופל רענן ומרוכז, אלא בבית: בדרך לשירותים בלילה, על השטיח, במדרגה בכניסה. הספסטיות משתנה מאוד במהלך היום ולפי הסביבה, ולכן בזמן ההערכה חשוב מאוד להתייחס לתלונות ולתיאורים של המטופל ומשפחתו.

ומה קורה אצל מי שלא הולך?

ספסטיות ברגליים מפריעה גם למי שמשתמש בכיסא גלגלים: עוויתות יכולות לזרוק את הרגליים קדימה ולהחליק את הגוף מהכיסא, ורגליים שנצמדות זו לזו מקשות על היגיינה. הברך או הקרסול שלא מתיישרים מקשים על ההעברה מהמיטה לכיסא, ועוויתות בלילה מעירות גם את המטופל וגם את מי שישן לידו.

אחרי פגיעת חוט שדרה, הספסטיות מופיעה בשרירים שמתחת לגובה הפגיעה. החמרה פתאומית בעוויתות יכולה להיות הסימן הראשון לבעיה אחרת באותו אזור, כמו זיהום בדרכי השתן, עצירות או פצע לחץ, דווקא כשאין שם תחושה שתתריע על כאב.

ויש צד שני: אצל חלק מהאנשים עם רגליים חלשות, המתח בשרירים עוזר לרגל להחזיק משקל בעמידה ובהעברות. לכן לפני שמרככים שריר ברגל, בודקים מה הוא נותן. ההסבר המלא נמצא במאמר מה זה ספסטיות.

מה אפשר לעשות בספסטיות ברגליים?

מתחילים ממה שהרגל נועלת, כי נעל סגורה ויציבה, שמחזיקה את העקב ולא לוחצת על הבהונות, יכולה לשנות את ההליכה עוד לפני כל טיפול אחר. חשוב גם לבדוק את כפות הרגליים באופן קבוע ותדיר, ולחפש פצעים ויבלות.

סד קרסול-רגל (AFO) מחזיק את הקרסול בזווית שמאפשרת לבהונות לעבור מעל הרצפה, ומייצב את כף הרגל בנחיתה. ההנחיות הבריטיות לשיקום אחרי שבץ ממליצות לשקול סד כזה כשיש קושי להרים את כף הרגל בהליכה או חוסר יציבות בעמידה, ולבדוק שהמטופל מסוגל לנעול ולהוריד אותו. על ההתאמה אצלנו תמצאו בעמוד סדים ואביזרי עזר.

חיזוק השרירים החלשים, כמו אלה שמרימים את כף הרגל ומיישרים את הירך, הוא חלק מהטיפול. יש עבודות שמראות שאימון כוח עלול להגביר ספסטיות, ובכל זאת לא מוותרים עליו, אלא מתאימים אותו לכל מטופל כך שיועיל לו.

הארכה (מתיחה) יומיומית של שרירי השוק והירך שומרת על הטווח שיש.

כשהספסטיות מרוכזת בכמה שרירים, למשל בשוק ובשריר שמסובב את כף הרגל פנימה, אפשר להזריק לשם בוטולינום טוקסין (המוכר בשם בוטוקס). בהנחיה מקצועית על כף רגל אקווינווארוס אחרי שבץ, ההזרקה מופיעה כטיפול הראשון לספסטיות במצב הזה, יחד עם סד ושיקום. על ההזרקות אצלנו תמצאו בעמוד הזרקת בוטולינום טוקסין (המוכר בשם בוטוקס) לספסטיות.

יש גבול. כשהשרירים והגידים כבר התקצרו והקרסול מקובע, סד והזרקה לא יחזירו את הטווח. במצב כזה שוקלים הפניה לאורתופד, להערכה של הארכת גיד או ניתוח אחר.

אותם עקרונות חלים על היד. על המקבילה שם, במאמר ספסטיות ביד.

איך יודעים שהטיפול ברגל עזר?

גם ברגל מגדירים מראש מטרה שאפשר לבדוק. לא “הליכה טובה יותר”, אלא משהו מוחשי: להגיע לשירותים בלילה בלי למעוד, ללכת עד המכולת בלי לעצור, לעלות את המדרגה בכניסה לבניין, לשבת בכיסא בלי להחליק. אצל מי שלא הולך, המטרה יכולה להיות לילה בלי עוויתות שמעירות, העברה מהמיטה לכיסא עם פחות עזרה, הקלה על הטיפול הסיעודי או פיסוק טוב יותר של הרגליים לצורך היגיינה אישית.

לצד המטרה האישית משתמשים גם במדידות קבועות: זמן הליכה למרחק מוגדר, טווח התנועה של הקרסול ומידת הספסטיות בשרירי השוק. בודקים אותן לפני הטיפול ושוב אחריו, באותם תנאים ועם אותה נעל או אותו סד. אם משהו השתפר בבדיקה אבל לא בבית, זה מידע חשוב, כי הוא אומר שצריך לתרגל את השינוי בסביבה האמיתית, בדרך למטבח ולא רק במסדרון של המרפאה.

בטרשת נפוצה, שבה הספסטיות מורגשת הרבה פעמים בעיקר ברגליים, היא משתנה גם עם החום, עם זיהומים ובהתקפים. לכן כדאי לבדוק את ההליכה בכמה מצבים, ולא להסיק מסקנות מיום אחד.

לאן פונים ומה מביאים?

ספסטיות ברגליים היא אחת הסיבות הנפוצות לפנייה אחרי אירוע מוחי (שבץ). ב-IMSC לא צריך הפניה, ומומלץ להביא תיעוד רפואי ודו״ח מסכם טיפול של פיזיותרפיסט/ית או ריפוי בעיסוק, אם יש. כדאי להביא גם את הנעליים שהולכים בהן ביום-יום ואת הסד, אם יש. ההערכה וההזרקות נעשות במגדלי ב.ס.ר 2 בבני ברק, ופיזיותרפיה ניתנת גם במרכז הספורט של אוניברסיטת תל אביב. IMSC הוא שירות פרטי, וקיימת אפשרות להחזרים מביטוחים פרטיים, הן על התייעצות עם רופא והן על טיפולי שיקום. כדאי לבדוק מול הפוליסה שלכם.

מתי כדאי לפנות לבדיקה?

• היו נפילות או כמעט-נפילות, או שהבהונות נתקעות ברצפה.
• הקרסול מתעקם פנימה בהליכה.
• יש כאב, יבלות או פצעים בקצות הבהונות או בשולי כף הרגל.
• יש קושי בלבוש פלג הגוף התחתון או בטיפול בסוגרים.
• העקב כבר לא יורד לרצפה, גם כשעומדים עליו.
• עוויתות ברגליים מעירות משינה או מזיזות את הגוף בכיסא.
• החמרה פתאומית בעוויתות עם חום או שינוי בשתן: פונים לרופא המטפל באותו יום.

שאלות שחוזרות

הקרסול מסתובב פנימה. זה ספסטיות או חולשה?

לרוב שניהם: השרירים שמורידים ומסובבים את כף הרגל ספסטיים, והשרירים שמרימים אותה חלשים. בבדיקה מפרידים ביניהם, כי לכל אחד טיפול אחר.

למה הרגל רועדת כשאני מניח אותה על המדרגה?

זה קלונוס, תגובה רפלקסית חוזרת של שרירי השוק למתיחה. הוא לא מזיק, אבל יכול להפריע ולהבהיל. בדרך כלל הוא נרגע כשמורידים את הרגל או לוחצים בעדינות על הברך כלפי מטה.

אפשר ללכת בלי סד?

תלוי בהליכה. אם הבהונות לא נתקעות והקרסול יציב, ייתכן שלא צריך. לעומת זאת, אם יש מעידות או נפילות, סד מתאים יכול להפוך את ההליכה לבטוחה יותר. ההחלטה נעשית אחרי שרואים את ההליכה עם הסד וגם בלעדיו.

אחרי פגיעת חוט שדרה העוויתות התגברו. למה?

לפעמים זו רק תנודה, אבל החמרה פתאומית יכולה לרמז על זיהום בשתן, עצירות, פצע לחץ או ציפורן חודרנית. לכן כדאי לבדוק את הגורמים האלה עם הרופא המטפל לפני שמשנים טיפול.

רוצים לבדוק מה קורה ברגל?

במפגש ההערכה ב-IMSC רואים את ההליכה, בודקים כל מפרק ומגדירים מטרה אחת שאפשר למדוד, למשל פחות מעידות בדרך לשירותים. אפשר להתחיל בשיחת היכרות, ונחזור אליכם בהקדם.

לשיחת היכרות

המידע כללי ואינו מחליף ייעוץ רפואי אישי. התאמת טיפול נעשית על ידי רופא מטפל.