ספסטיות ובקלופן: מה התרופה עושה ומה לא

רבים מהמטופלים שפונים אלינו כבר מכירים את השם בקלופן (בקלוסל), כי זו אחת התרופות הוותיקות לספסטיות, והרבה פעמים מקבלים אותה עוד לפני שמגיעים למרפאת ספסטיות. במאמר הזה תמצאו מה התרופה עושה, מה היא לא יכולה לעשות ומה כדאי לדעת כדי לדבר עליה עם הרופא. אין כאן הנחיות למינון: את המינון, את ההתחלה ואת ההפסקה קובע רק הרופא המטפל.

איך בקלופן פועל?

ספסטיות נוצרת כשהרפלקסים שמתרחשים באמצעות מעגלים עצביים בחוט השדרה הופכים מעוררים יתר על המידה אחרי פגיעה במוח או בחוט השדרה. על המנגנון עצמו תמצאו הסבר במאמר מה זה ספסטיות. בקלופן דומה במבנה שלו לחומר מרגיע טבעי שהגוף מייצר (מוליך עצבי בשם GABA), ונקשר לקולטנים שלו בחוט השדרה. כך הוא מחליש את הרפלקסים המוגברים, והשרירים מתכווצים פחות.

כיוון שבולעים אותו, הוא מגיע דרך הדם לכל הגוף ולא לשריר מסוים, וההשפעה ניכרת בעיקר ברגליים. חלק ממנו משפיע גם על המוח, ומשם באה הישנוניות שרבים מרגישים. זו התכונה המרכזית של בקלופן, לטוב ולרע: השפעה רחבה, בלי יכולת לבחור איפה.

מה בקלופן יכול לעשות?

בקלופן עוזר בעיקר כשהספסטיות מפושטת, כלומר בהרבה שרירים בבת אחת, או כשיש עוויתות שמזיזות את הגוף בלי שליטה. זה קורה הרבה בטרשת נפוצה ואחרי פגיעת חוט שדרה, כשהרגליים והגו נוקשים או נזרקים בעוויתות. במצבים כאלה הוא יכול להפחית את הנוקשות, להרגיע עוויתות שמעירות בלילה ולהקל על ישיבה, הלבשה והעברות.

אצל מבוגרים עם שיתוק מוחין, שהספסטיות שלהם מפושטת לעיתים קרובות, הטיפול בבקלופן הוא אחת האפשרויות המוכרות. גם אחרי אירוע מוחי משתמשים בו, וההנחיות הבריטיות לשיקום אחרי שבץ ממליצות לשקול בקלופן כשהספסטיות מפושטת, ולעקוב מקרוב אחרי תופעות הלוואי.

מטופלים שמחליטים להמשיך עם התרופה מרגישים לרוב שההקלה בספסטיות והשיפור בתפקוד גוברים על תופעות הלוואי.

ומה הוא לא עושה?

בקלופן לא מחזק שרירים חלשים ולא מלמד את היד או הרגל לעשות משהו חדש. הוא לא מאריך שריר או גיד שכבר התקצרו. והוא לא בוחר שרירים: הוא מרפה גם את השרירים שהמטופל נשען עליהם. למשל, אצל מי שהמתח ברגליים עוזר לו לעמוד, הורדת המתח יכולה להפוך את העמידה לפחות יציבה.

כשהבעיה ממוקדת, למשל יד אחת שנסגרת או קרסול אחד שיורד, אנחנו בדרך כלל לא מחפשים את הפתרון בתרופה שפועלת על כל הגוף. במצב כזה הזרקה לשרירים הספציפיים מאפשרת להפחית ספסטיות רק היכן שצריך.

אילו תופעות לוואי יש לבקלופן?

תופעות הלוואי הנפוצות הן ישנוניות, עייפות, סחרחורת, חולשה בשרירים, בחילה, כאב ראש, יובש בפה, טשטוש ראייה ושינויים במצב הרוח. אצל רבים הן בולטות בעיקר בהתחלה או אחרי העלאה של המינון.

תופעות חמורות נדירות, אבל צריך להכיר אותן: תגובה אלרגית עם נפיחות בגרון, הצהבה של העור או של לובן העיניים, קושי בנשימה ומצב רוח ירוד מאוד או מחשבות אובדניות. במקרים כאלה פונים לעזרה רפואית מיד.

אלכוהול מגביר את הישנוניות, ולכן עדיף להימנע ממנו. מי שמרגיש סחרחורת, עייפות או טשטוש ראייה לא צריך לנהוג. כדאי לספר לרופא לפני שמתחילים אם יש אפילפסיה, מחלת כליות או כבד, מחלה נפשית, או אם היו לכם פרכוסים בעבר, כי במצבים האלה הרופא ישקול את התרופה בזהירות מיוחדת.

לעיתים קרובות העלאה איטית של המינון עוזרת להתמודד עם העייפות. בסופו של דבר, המטופל הוא שמחליט אם הוא מסוגל, ואם כדאי לו, להמשיך בטיפול התרופתי.

איך יודעים אם בקלופן עוזר?

בדרך כלל מתחילים במינון נמוך ומעלים אותו בהדרגה, לפי התגובה ולפי תופעות הלוואי. זה אומר שההחלטה אם התרופה עוזרת לא מתקבלת ביום הראשון, אלא אחרי תקופה שבה המטופל והמשפחה שמים לב למה שהשתנה.

כדאי להחליט מראש מה התועלת שרוצים להשיג, ולבדוק את זה. למשל, כמה פעמים בלילה עוויתות העירו מהשינה? כמה זמן לוקח להלביש מכנסיים? האם הישיבה בכיסא יציבה יותר? רישום קצר של כמה ימים לפני שמתחילים ואחרי כל שינוי במינון נותן לרופא תמונה הרבה יותר ברורה מ”נראה לי שקצת יותר טוב”.

באותה מידה רושמים גם מה הפריע: ישנוניות באמצע היום, חולשה בעמידה, סחרחורת. לפעמים מתברר שהתועלת קטנה והמחיר גדול, ובמצב כזה הרופא המטפל יכול לשנות את המינון, להחליף תרופה, או להפסיק בהדרגה ולחפש כיוון אחר.

למה אסור להפסיק בקלופן בבת אחת?

הפסקה פתאומית עלולה לגרום לפגיעה מוחית ושל המערכת האוטונומית (ויסות לחץ הדם), מה שיכול להיות מסוכן. לכן, כשצריך להפסיק, הרופא מוריד את המינון בהדרגה.

בפועל זה אומר כמה דברים פשוטים: לא מפסיקים לבד גם כשמרגישים טוב, וגם כשנראה שהתרופה לא עוזרת. דואגים לחדש מרשם לפני שהכדורים נגמרים. אם נשכחה מנה, לא לוקחים מנה כפולה כדי להשלים. ובאשפוז, מוודאים שהצוות, ובמיוחד הרופא המטפל, יודע על כל שינוי בטיפול בתרופה.

מה זו משאבת בקלופן תוך-שדרתית?

כשהספסטיות קשה ולא מגיבה לכדורים ולטיפולים אחרים, או שתופעות הלוואי של הכדורים קשות מדי, יש אפשרות להכניס את התרופה ישירות לנוזל שסביב חוט השדרה. עושים את זה בעזרת משאבה קטנה שמושתלת בניתוח מתחת לעור, עם צינורית דקה שמגיעה לחוט השדרה, והמשאבה משחררת כמות קבועה ומתוכנתת של תרופה.

כך מספיקה כמות קטנה בהרבה מזו שבכדורים. העובדה שהחומר מגיע ישר לחוט השדרה ולא למוח גורמת לפחות תופעות לוואי, כמו ישנוניות. לפני ההשתלה נותנים מנת ניסיון בדיקור מותני, כדי לראות אם הגוף מגיב. אחרי ההשתלה ממלאים את המשאבה מחדש מדי כמה חודשים בדקירה דרך העור, ומחליפים אותה כשהסוללה נגמרת. עם זאת, יש סיכונים, בהם זיהום וחסימה של הצינורית. תקלה שמפסיקה את הזרימה פתאום היא מצב חירום.

משאבה היא התחייבות לטווח ארוך: צריך להגיע למילויים בזמן, להכיר את סימני האזהרה ולדעת למי פונים כשמשהו משתנה. לכן ההחלטה עליה נעשית אחרי שיחה מפורטת עם המטופל והמשפחה.

ב-IMSC יש מעקב וניהול של משאבות בקלופן תוך-שדרתיות: מילוי תקופתי של המשאבה והתאמת המינון לתפקוד המטופל, וניטור של המינון שמוזרם לחוט השדרה ושל כמות החומר שנותרה במשאבה.

איך בקלופן משתלב בשאר הטיפול?

בקלופן הוא לרוב חלק אחד מתוכנית, ואפשר לקבל אותו יחד עם הזרקות לשרירים מסוימים, סד ושיקום. ההזרקה פועלת במנגנון שונה מזה של התרופה, ולכן אפשר להמשיך ליטול את הבקלופן בלי שינוי. על ההזרקות אצלנו תמצאו בעמוד הזרקת בוטולינום טוקסין.

בטרשת נפוצה הספסטיות משתנה עם המחלה, ולכן גם הצורך בתרופה משתנה. אחרי פגיעת חוט שדרה, בקלופן הוא אחת האפשרויות הנפוצות לעוויתות ברגליים ובגו.

מה חשוב לדעת בישראל?

בקלופן היא תרופת מרשם. את המרשם נותן הרופא בצוות IMSC, והוא גם זה שמחליט על שינויים במינונים. אם אתם מגיעים ל-IMSC, הביאו רשימת תרופות עדכנית, תיעוד רפואי ודו״ח מסכם טיפול של פיזיותרפיסט/ית או ריפוי בעיסוק, אם יש. אין צורך בהפניה. IMSC הוא שירות פרטי, וקיימת אפשרות להחזרים מביטוחים פרטיים, הן על התייעצות עם רופא והן על טיפולי שיקום. כדאי לבדוק מול הפוליסה שלכם.

מתי לפנות לרופא?

• מיד, לחדר מיון: החמרה פתאומית וקשה בנוקשות או בעוויתות עם חום, בלבול או דופק מהיר, במיוחד אצל מי שיש לו משאבה או שהפסיק כדורים בבת אחת.
• מיד: נפיחות בגרון או בלשון, פריחה מגרדת או קושי בנשימה.
• מיד: מצב רוח ירוד מאוד או מחשבות אובדניות.
• בהקדם: הצהבה של העור או של העיניים.
• בהקדם: ישנוניות או חולשה שמפריעות לתפקוד, או נפילות מאז שהתחלתם.
• מי שיש לו משאבה ושומע התרעה ממנה, פועל לפי ההנחיות של צוות המשאבה.

שאלות שחוזרות

אני מרגיש טוב יותר. אפשר להפסיק?

לא לבד, כי הפסקה פתאומית עלולה לגרום לפגיעה מוחית. אם נראה שכבר לא צריך את התרופה, מדברים עם הרופא המטפל, והוא יוריד את המינון בהדרגה.

בקלופן עוזר לכאב?

הוא לא משכך כאבים רגיל, אבל כשהכאב נובע מעוויתות או מנוקשות, הפחתה שלהן יכולה להקל גם על הכאב. לעומת זאת, כאב ממקור אחר דורש בירור נפרד.

אפשר לקחת בקלופן ולקבל גם הזרקת בוטולינום טוקסין (בוטוקס)?

כן. אצל רבים משלבים תרופה בכדורים להפחתת ספסטיות כללית עם הזרקה לשרירים שבהם הבעיה בולטת. עם זאת, חשוב שהרופא שמזריק יידע על כל התרופות.

יש תרופות אחרות לספסטיות?

יש, למשל דנטרולן (דנטריום), דיאזפאם וגבאפנטין. לכל אחת פרופיל אחר של יעילות ותופעות לוואי, והבחירה ביניהן נעשית על ידי הרופא המטפל.

אפשר לשתות אלכוהול עם בקלופן?

עדיף שלא: אלכוהול מגביר את הישנוניות והסחרחורת שהתרופה עלולה לגרום, ואיתן את הסיכון ליפול. אם יש אירוע מיוחד, כדאי לשאול את הרופא המטפל מראש.

רוצים לבדוק אם אפשר לטפל אחרת?

במפגש ההערכה ב-IMSC בודקים איפה הספסטיות מפריעה ומה עושה כל טיפול שכבר קיים, ומתכננים יחד עם הרופא המטפל. אפשר להתחיל בשיחת היכרות, ונחזור אליכם בהקדם.

לשיחת היכרות

המידע כללי ואינו מחליף ייעוץ רפואי אישי. התאמת טיפול נעשית על ידי רופא מטפל.